الرئيسية
اقرو هالتقرير
>> למנוע את קריסת הפריפריה היא אכן הצעה ראויה, ואולם צורת החשיבה שמציע לנו מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן דוד ("באר שבע בדרך להפוך למובלעת יהודית בתוך נגב בדווי", TheMarker, 9.7), והצעדים שהוא קורא לממשלה לנקוט בהם, הם מתכון בטוח להידרדרות מהירה של הפריפריה לעבר קריסתה.
בן דוד מציע לחשוב רק על התושבים היהודים של הפריפריה כעל אוכלוסייה שעל הממשלה לחזק. כך למשל, שימוש של בדווים באדמות הלאום הוא לתפישתו "איבוד" האדמות. כאילו הבדווים אינם אזרחים שווי זכויות במדינה שגם להם מגיע חלק במשאבי הקרקע, אלא גורם זר שאחזקתו במשאבים כלשהם משמעו איבודם. הוא מציע לחזק את ההתיישבות והחקלאות, כמובן רק של היהודים.
בפועל הוא מציע לממשלה לנקוט בפריפריה צעדים כדי לחזק את התושבים היהודים על חשבון התושבים הערבים. אבל הוא כנראה שכח שהפריפריה היא גם האזרחים הערבים המתגוררים בה, ומרביתם הרי גרים בפריפריה. לא ניתן לנתק את בעיות התשתית, הכלכלה, החינוך והתקצוב של הפריפריה מהעובדה שחיה בה אוכלוסייה ערבית הסובלת מאפליה רבת שנים - אפליה שהיא במקרים רבים תוצאה של דפוס מחשבה ופעולה שאותו שב ומציע בן דוד.
התפישה שניתן לחזק את הפריפריה על ידי חיזוק האוכלוסייה היהודית בה על חשבון זו הערבית, מנוגדת לכל אסטרטגיה אפשרית של פיתוח כלכלי-מקומי. שכן היא מתעלמת מכך שלא ניתן לקדם כלכלה אזורית - לא בנגב, לא בגליל ולא בשום מקום אחר בישראל או בעולם - באמצעות הזנחה של חלקים גדלים של האוכלוסייה באותו אזור. הערבים הם חלק משמעותי ביותר מכלכלת הפריפריה. וזו האחרונה, כמו גם הכלכלה הלאומית, אין בכוחה לצמוח ולהתפתח במציאות שבה המיעוט הערבי מודר ממשאבי מגורים, ייצור ותעסוקה. בדיוק אותם המשאבים שבן דוד מציע לממשלה להדיר את הערבים מהם.
בן דוד אומר שהמושבים הם מוצבים קדמיים מול האיומים על ישראל. האיומים הם כמובן האוכלוסייה הערבית/בדווית בנגב ובגליל. אבל לא כך הדבר. לא האזרחים הערבים הם האיום. הקונפליקט הפנימי בין היהודים לערבים אזרחי המדינה הוא זה שמהווה איום על המדינה ועל יציבותה החברתית-כלכלית. ההצעה להמשיך למנוע את המשאבים מהמיעוט הערבי בפריפריה ובכך ללבות את הקונפליקט שם, הוא איום כבד ביותר על הפריפריה בפרט ועל ישראל בכלל. בנוסף, מדובר בהצעה לא מוסרית ולא דמוקרטית שכן היא תובעת מהממשלה הישראלית להתעלם ממחויבותה הבסיסית לכל האזרחים ולדאוג רק לקבוצת הרוב היהודי.
ממשלת ישראל ערכה השבוע את ישיבתה בבאר שבע כדי להביע את החשיבות שהיא רוחשת לקידום הנגב. זהו צעד בכיוון הנכון. עם זאת, על הממשלה להבין שקידום הנגב והפריפריה יוכל להיבנות רק על בסיס של שוויון ושותפות בין האזרחים הגרים בנגב ובפריפריה, יהודים וערבים כאחד.
הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, עמותה לקידום שוויון אזרחי
>> למנוע את קריסת הפריפריה היא אכן הצעה ראויה, ואולם צורת החשיבה שמציע לנו מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן דוד ("באר שבע בדרך להפוך למובלעת יהודית בתוך נגב בדווי", TheMarker, 9.7), והצעדים שהוא קורא לממשלה לנקוט בהם, הם מתכון בטוח להידרדרות מהירה של הפריפריה לעבר קריסתה.
בן דוד מציע לחשוב רק על התושבים היהודים של הפריפריה כעל אוכלוסייה שעל הממשלה לחזק. כך למשל, שימוש של בדווים באדמות הלאום הוא לתפישתו "איבוד" האדמות. כאילו הבדווים אינם אזרחים שווי זכויות במדינה שגם להם מגיע חלק במשאבי הקרקע, אלא גורם זר שאחזקתו במשאבים כלשהם משמעו איבודם. הוא מציע לחזק את ההתיישבות והחקלאות, כמובן רק של היהודים.
בפועל הוא מציע לממשלה לנקוט בפריפריה צעדים כדי לחזק את התושבים היהודים על חשבון התושבים הערבים. אבל הוא כנראה שכח שהפריפריה היא גם האזרחים הערבים המתגוררים בה, ומרביתם הרי גרים בפריפריה. לא ניתן לנתק את בעיות התשתית, הכלכלה, החינוך והתקצוב של הפריפריה מהעובדה שחיה בה אוכלוסייה ערבית הסובלת מאפליה רבת שנים - אפליה שהיא במקרים רבים תוצאה של דפוס מחשבה ופעולה שאותו שב ומציע בן דוד.
התפישה שניתן לחזק את הפריפריה על ידי חיזוק האוכלוסייה היהודית בה על חשבון זו הערבית, מנוגדת לכל אסטרטגיה אפשרית של פיתוח כלכלי-מקומי. שכן היא מתעלמת מכך שלא ניתן לקדם כלכלה אזורית - לא בנגב, לא בגליל ולא בשום מקום אחר בישראל או בעולם - באמצעות הזנחה של חלקים גדלים של האוכלוסייה באותו אזור. הערבים הם חלק משמעותי ביותר מכלכלת הפריפריה. וזו האחרונה, כמו גם הכלכלה הלאומית, אין בכוחה לצמוח ולהתפתח במציאות שבה המיעוט הערבי מודר ממשאבי מגורים, ייצור ותעסוקה. בדיוק אותם המשאבים שבן דוד מציע לממשלה להדיר את הערבים מהם.
בן דוד אומר שהמושבים הם מוצבים קדמיים מול האיומים על ישראל. האיומים הם כמובן האוכלוסייה הערבית/בדווית בנגב ובגליל. אבל לא כך הדבר. לא האזרחים הערבים הם האיום. הקונפליקט הפנימי בין היהודים לערבים אזרחי המדינה הוא זה שמהווה איום על המדינה ועל יציבותה החברתית-כלכלית. ההצעה להמשיך למנוע את המשאבים מהמיעוט הערבי בפריפריה ובכך ללבות את הקונפליקט שם, הוא איום כבד ביותר על הפריפריה בפרט ועל ישראל בכלל. בנוסף, מדובר בהצעה לא מוסרית ולא דמוקרטית שכן היא תובעת מהממשלה הישראלית להתעלם ממחויבותה הבסיסית לכל האזרחים ולדאוג רק לקבוצת הרוב היהודי.
ממשלת ישראל ערכה השבוע את ישיבתה בבאר שבע כדי להביע את החשיבות שהיא רוחשת לקידום הנגב. זהו צעד בכיוון הנכון. עם זאת, על הממשלה להבין שקידום הנגב והפריפריה יוכל להיבנות רק על בסיס של שוויון ושותפות בין האזרחים הגרים בנגב ובפריפריה, יהודים וערבים כאחד.
הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, עמותה לקידום שוויון אזרחי
